יום ירושלים בית מדרש
נווט למעלה
מקיף א'- המקיף הראשון בעיר
יום ירושלים

ירושלים של זהב / נעמי שמר
 
אויר הרים צלול כיין 
וריח אורנים 
נישא ברוח הערביים 
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן 
שבויה בחלומה 
העיר אשר בדד יושבת 
ובליבה חומה 

ירושלים של זהב 
ושל נחושת ושל אור 
הלא לכל שירייך 
אני כינור 
ירושלים של זהב 
ושל נחושת ושל אור 
הלא לכל שירייך 
אני כינור 

איכה יבשו בורות המים 
כיכר השוק ריקה 
ואין פוקד את הר הבית 
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע 
מייללות רוחות 
ואין יורד אל ים המלח 
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב... 

אך בבואי היום לשיר לך 
ולך לקשור כתרים 
קטונתי מצעיר בנייך 
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים 
כנשיקת שרף 
אם אשכחך ירושלים 
אשר כולה זהב 

ירושלים של זהב... 

חזרנו אל בורות המים 
לשוק ולכיכר 
שופר קורא בהר הבית 
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע 
אלפי שמשות זורחות 
נשוב נרד אל ים המלח 
בדרך יריחו.
 ​
ירושלים של ברזל / מאיר אריאל
 
במחשכיך ירושלים 
מצאנו לב אוהב 
עת באנו להרחיב גבוליך 
ולמגר אויב 

מקול מרגמותיו רווינו 
ושחר קם פתאום - 
הוא רק עלה, עוד לא הלבין הוא 
וכבר היה אדום 

ירושלים של ברזל 
ושל עופרת ושל שחור 
הלא לחומותייך 
קראנו דרור 

הגדוד, רגום, פרץ קדימה,  
דם ועשן כולו 
ובאו אמא אחר אמא 
בקהל השכולות 

נושך שפתיו ולא בלי יגע, 
הוסיף הגדוד ללחום 
עד שסוף סוף הוחלף הדגל 
מעל בית הנכות 

ירושלים של ברזל... 

נפוצו כל גדודי המלך, 
צלף - נדם צריחו 
עכשיו אפשר אל ים המלח 
בדרך יריחו 

עכשיו אפשר אל הר הבית 
וכותל מערב 
הנה הנך באור ערביים, 
כמעט כולך זהב 

ירושלים של זהב 
ושל עופרת וחלום - 
לעד בין חומותיך 
ישכון שלום 
 
 
 

 

 

 

 

 
 
 
 
ניסים / יהודה עמיחי
מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת.